ביאור:בראשית כז מד
בראשית כז מד: "וְיָשַׁבְתָּ עִמּוֹ יָמִים אֲחָדִים עַד אֲשֶׁר תָּשׁוּב חֲמַת אָחִיךָ."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כז מד.
וְיָשַׁבְתָּ עִמּוֹ יָמִים אֲחָדִים
[עריכה]רבקה אומרת ליעקב שהוא יהיה בגלות זמן קצר בלבד, ימים אחדים, במטרה להרגיע אותו.
רבקה לא הזכירה בכלל את בנותיו של לבן ואת אפשרות הנישואין. רבקה נתנה להורמונים לעשות את שלהם. היה לה ברור שיעקב, שהיה קשור לאמו, יתאהב בנערה הדומה לאמו.
רבקה האמינה שאחרי שיעקב יספר ללבן מה היה איך שרבקה עזרה לו, אין ספק שלבן לא ירשה לעשו לפגוע ביעקב החוסה בביתו בחרן, ואף לא ייתן ליעקב לחזור מהר מדי לכנען, במיוחד אם הוא ישיא לו אחת מבנותיו. רבקה ידעה שלבן מודע לברכת אלוהים לאברהם, ושלבן יעשה מאמץ מיוחד לחתן את בתו ליעקב.
רבקה לא סיפרה ליעקב ששליש מאדמתו של לבן, נכדו של תרח, שייכת ליצחק כחלק מירושתו של אברהם מתרח אביו. רבקה לא סיפרה לו שחצי מצאנו של לבן שייך לה כי זאת הנדוניה שהיא עדיין לא קיבלה. רבקה פחדה שאם יעקב ידע זאת, ייתכן שיעקב לא יחזור לכנען לעולם. (ראה: ירושת יעקב באדמתו של לבן)
מקורות
[עריכה]נלקח בחלקו מ- סנדובסקי, אילן .(14/09/2010). פסח: אסור לנשים לקלל את לבן הארמי. [גרסה אלקטרונית]. אתר מאמרים. מ:http://www.articles.co.il/article.php?id=80762